My gown of words

לְרֶגַע אֶחָד גְלִימַת זֶמֶר תַעֲטֹף אֶת מִילּוֹתַי

יום שבת, 21 בנובמבר 2015

לְאוֹרֵךְ גּוּפִי

הָרוּחַ שׁוּב שׁוֹרֵק
בֵּין בַּדֵּי הָעֵץ הָעֵירֻמִּים
וְהֵם נוֹקְשִׁים עַל חַלּוֹנִי.

וּבַדְּמָמָה בְּתוֹךְ נַפְשִׁי
גַּם הַשָּׁמַיִם מִשְׁתַּקְּפִים
מְנֻקָּדִים בַּעֲנָנִים.

וּבִקַּשְׁתִּי אֶת הָאֲדָמָה
לְהוֹתִיר בִּי, אֶת חוֹתָמָהּ הָרַחוּם
לְאוֹרֵךְ גּוּפִי, לְתָמִיד.

הָרוּחַ שָׁב לָשִׁיר
בֵּין חַדְרֵי  לִבִּי הַמֻּצְנָעִים
וְשׁוּב שַׁלְוָה בְּחַלּוֹנִי.

וּבְלֵילוֹת לֹא שְׁנַת
אֶזְכֹּר אֶת כָּל אַהֲבוֹתַי
מְקֻפָּלִים בְּמַחְשַׁבְתִּי.

וּבִקַּשְׁתִּי אֶת הָאֲדָמָה
לְשַׁמֵּר בִּי, אֶת הַשַּׁלְוָה הָרַכָּה
לְאוֹרֵךְ גּוּפִי, לְתָמִיד.

©  כל הזכויות למילים ולמנגינה שמורות לאילנה פלומו
     [המנגינה מונחת במגירתי]

21.01.15

14 תגובות:

  1. הָרוּחַ שָׁב לָשִׁיר
    בֵּין חַדְרֵי לִבִּי הַמֻּצְנָעִים
    וְשׁוּב שַׁלְוָה בְּחַלּוֹנִי.
    אילנוּש יקרה, כרגיל מילותייך ושורותייך יפות יפות ומקווה שתמיד הרוח תשוב לשיר בחדרי לבך ותשרור שלווה בחלונך.
    שבוע נפלא }{ }{ }{

    השבמחק
    תשובות
    1. תודה דושינק'ה... עונג גדול לקרוא את המילים שלך.
      כייף גדול שאת מגיעה לכאן }{ }{ }{

      מחק
  2. תשובות
    1. ליהיא שלי...איזו הפתעה! תודה לתגובתך המקסימה!
      מתי אזכה לראותך ולשמוע את קולך היפה?

      מחק
  3. תודה דושינק'ה... עונג גדול לקרוא את המילים שלך.
    כייף גדול שאת מגיעה לכאן }{ }{ }{

    השבמחק
  4. קראתי את המילים שוב ושוב. חיברתי בין הבתים של השיר. ניסיון של התאמת הבתים 1 ל 4 וכולי.
    בראייה של היום לאחור, קשה לי לראות את השיר כמשהו שמפיח תקווה, אך נותן ראייה שפוייה מול הבלתי נמנע הנגזר על האנושות.
    מה שכן שמתי לב שהשיר מחולק לשניים. 1 הסתכלות בראיה מפוקחת מההווה לעתיד.
    2 מבט וירטואלי מהעתיד אל ההווה.
    איך יראו החיים ( בצרוף כימי במוחינו ) אחרי לכתיינו. מנקודת המבט שלנו.
    זה נותן לי, השקפה על הנפש ...........

    השבמחק
    תשובות
    1. זוית ראיה מעניינת יש לך רומיקו, תמיד היתה ועל כך אני גאה בך!
      המבט שלך רואה התנבאות שלא מדעת, למה שעתיד להתרחש בתוכי,
      למה שכבר היה שם בלא ידיעתי ואני .. רק ביקשתי שלוה ורחמים, לשמר זכרונות
      לעצמי וגם לדורות הבאים.
      כך הבנתי את התגובה שלך, תגובה מעמיקה עם חכמת חיים ונסיון חיים שלא כל אחד
      מגיע אליו.
      תודה רומיקו והמון אהבה ממני }{ }{

      מחק
  5. אתחיל מכותרת השיר "לאורך גופי" הגוף הוא הכסות של הנשמה. והשיר באמת מתאר את היחסים בין גוף לנפש. היקום –הגוף , האדמה –הנפש. השיר מתנהל בשני מישורים של פנים וחוץ. פנים הוא נפשה של הדוברת בשיר. היקום הם הרוח והאדמה. הרוח " הָרוּחַ שׁוּב שׁוֹרֵק זו רוח היקום, כשהוא שורק השריקה נשמעת לו כחיזור אלא כיללה. הציוריות של הבית הראשון מתארת את עונת הסתיו, בדי העץ חשופים, כי עליהם נשרו וענפים עקרים נוקשים בחלון. קר להם והיו מעדיפים לשכון בתוך הבית. המטאפורה מתארת כמיהה של החוץ להיכנס פנימה. החוץ הוא גוף היקום והפנים הוא המעבר מן החלון אל תוך הבית, אלא שהנקישה נשארת בחוץ.
    בשיר מופיעים שני פעלים "שוב –שב" לכאורה אותו שורש, אך רק לכאורה, כי המילה "שוב" פירושה עוד פעם. והמילה "שב" פירושה לחזור. הרוח , הדממה והאדמה חוזרות פעמיים. הרוח בהתחלה שרקה ואחר כך השריקה הפכה לשירה. הדממה היא השער אל הנפש של הדוברת, בתוך הדממה מקופלות המחשבות, אומרים שהעיניים הם עיני הנשמה, עיני הנפש. השמיים משתקפים דרך העיניים של הנשמה. ההשתקפות מסמלת את פנים המסע של הדוברת, כאשר לאורך הגוף של היקום הרוח שורקת ושרה, השמים משתקפים, העצים עירומים. לרוח, לדממה ולאדמה יש שני תפקידים. בחלק הראשון, תיאור הגוף של היקום. בחלק השני תיאור הגוף של הדוברת בשיר.
    " וּבִקַּשְׁתִּי אֶת הָאֲדָמָה
    לְהוֹתִיר בִּי, אֶת חוֹתָמָהּ הָרַחוּם
    לְאוֹרֵךְ גּוּפִי, לְתָמִיד" פעמיים מבקשת הדוברת בשיר מהאדמה להשאיר את גופה ללא רבב." וּבִקַּשְׁתִּי אֶת הָאֲדָמָה
    לְשַׁמֵּר בִּי, אֶת הַשַּׁלְוָה הָרַכָּה
    לְאוֹרֵךְ גּוּפִי, לְתָמִיד." זה לא רק החותם הרחום אלא זאת השלווה הברוכה לשמור על הגוף מנזקי הסביבה. בחלק הראשון הרגשות נכנסים לתמונה הציורית:הריקנות, העירום של הסתיו, הוא העירום של הגוף הפגוע. בחלק השני הרוח מביאה עמה בשורה, שהחולי נשאר מאחור והגוף חבר לנפש והוא שומר עליה. זה שיר לירי יפהפה אילנה יקרה, שמתאר פנים וחוץ בתוך חיי הדוברת. את מקומה של הרוח צבעתי בצהוב, את הדממה בצבע ירוק ואת האדמה בצבע אדום. חשתי צורך עמוק לצבוע את מילות המפתח, כי הן מסמלות את השמש, הצמיחה ואת ההתפתחות האדמה . האדמה מסמלת את היציבות. ויש כמיהה להגיע ליציבות הגוף. יש שתי תמונות בשיר: לפני ואחרי. זה כל היופי.

    השבמחק
    תשובות
    1. יהודית יקירתי,
      אני מוקסמת מביאור השיר וההתייחסות שלך לפרטי פרטים. לכבוד גדול לי!
      כשאני כותבת, או יותר נכון מקלידה, המילים יוצאות כמעט ללא הכרה, כאילו אני משמשת צינור למילים שמבקשות לצאת מתוכי. לאחר מכן אני קוראת אותן, במעין השתאות גדולה. הדבר אינו קורה בכל יצירה, אך ב"לאורך גופי" הדבר קרה לשמחתי. כל זה גרם לי לחשוב שבזמן שהשורות נכתבו גופי ידע משהו ש"הסתיר" מהנפש שלי, הגוף עזר להכין את הקרקע לקראת הבאות. הגוף התנבא! וכפי שכתבת, כה נפלא, בחלק האחרון של התייחסותך: "בחלק השני הרוח מביאה עמה בשורה שהחולי נשאר מאחור והגוף חבר לנפש והוא שומר עליה". זהו משפט מופלא ואני מבקשת רשות לשמור אותו עימי הלאה, במעלה הדרך של מסע חיי.
      המון המון תודה }{ }{ }{

      מחק
  6. אילנה יקירתי מקסים ומרגש אחד הנפלאים שלך .....

    השבמחק
    תשובות
    1. תודה יורם ידידי היקר!
      מתרגשת מתגובתך וזוהי מחמאה גדולה בשבילי
      המון אהבה ממני }{ }{

      מחק
  7. מאוד נוגע אילנה יקרה, ודברייך על ידיעה מוקדמת שמתבטאת ביצירה מרגשים.

    השבמחק
    תשובות
    1. תודה סמדר יקרה. המדהים הוא שזהו השיר הראשון והיחיד שעטפתי את מילותיי בגלימת צלילים. חיברתי את הלחן ומאז הוא ממתין למעבד המוזיקלי שיקח ויהפוך אותם ל"שיר" אמיתי. עד אז המילים הן הדבר היחיד שאני יכולה להציג.. המועד הנכון יגיע, כשיגיע :)

      מחק

ניתן לעקוב באמצעות אימייל

תוויות

שירה (46) Poetry (11) אילנה פלומו (8) יורם לילך (8) מוזיקה (7) אדמה (5) שקט (5) ilana palomo (4) אהבה (4) שמים (4) ilana.pa (3) אבא (3) אמא (3) דממה (3) זמן (3) חבורת הזמר גבעתיים (3) ים (3) מילים (3) מקהלה (3) נפש (3) רוח (3) שורות נפש (3) choir (2) singing (2) אחות (2) אריק איינשטיין (2) אתמול (2) ברכה (2) גלים (2) דורון שנקר (2) זכרונות (2) חולות (2) חיים (2) מסך (2) סבתא (2) סודות (2) סערה (2) עולם (2) עננים (2) שתיקה (2) תמי שקדי (2) Benjamin Zander (1) Gordon (1) Karen Hargett (1) Lightfoot (1) Music (1) Peter Paul and Mary (1) Peter Yarrow (1) Valentine's Day (1) Yoram Lilach (1) autumn (1) bridge (1) fall (1) greenwood (1) renana ron (1) אביב (1) אבל (1) אהוב (1) אודישן (1) אוהבת (1) אומץ (1) אופק (1) אור (1) אורלוגין (1) אילמת (1) אילנה רובינא (1) אמונה (1) אני אוהבת באך (1) ארבל ארוך (1) ארוחה (1) ארורה (1) ארץ (1) בוקר (1) בחינה (1) ביקשתי אש (1) בראשית (1) בריאה (1) בת (1) ג'יני רבין (1) גדר (1) גולה (1) גופי (1) גורדון לייטפוט (1) גלימה (1) גלמודה (1) גלעד שליט (1) דבורה פלדש (1) דוד בן חיים (1) דודה (1) דשא (1) האח הגדול (1) הזמרייה הים תיכונית (1) הכותל (1) הלל (1) הפתעה (1) השראה (1) זכרון (1) זמר (1) זמרה (1) זעם (1) זרות (1) חברה (1) חברים (1) חג שמח (1) חדווה (1) חוה אלברשטיין (1) חווה אלברשטיין (1) חוף (1) חופשיה (1) חיבוק (1) חיוך (1) חיפה (1) חלום (1) חלונות (1) חמלה (1) טבע (1) יד (1) יד לבנים (1) יהודית מליק שירן (1) יום האהבה (1) יום הולדת (1) יום הזיכרון (1) יונתן (1) ירח (1) יתמות (1) כוכב שביט (1) כל שעה נשיקה (1) לב (1) לבדי (1) להיפרד (1) להקות צבאיות (1) להקת גייסות השריון (1) לילה (1) לצד השתיקה (1) לתעתע (1) מבט (1) מוות (1) מוסיקה (1) מוסיקה קלאסית (1) מחר (1) מים (1) מלחמות (1) מנגינה (1) מעגלי אור (1) מעגלים (1) מפוייסת (1) מפתח (1) נדריי (1) נוה (1) נוף (1) נוף אורבני (1) נוף קדומים (1) נחמה (1) ניגון (1) נירה (1) נכד (1) נס (1) נצח (1) נשמה (1) סביבון (1) סדקים (1) סונטה (1) סופה (1) סמדר לומניץ (1) סתיו (1) עדות (1) עדן (1) עינייך (1) עכו (1) עץ (1) פאזל (1) פז (1) פיוס (1) פעמון (1) פרולוג (1) פרח (1) פרחים (1) פרידה (1) צבעים (1) צוף (1) ציור (1) ציפיה (1) צלילים (1) צמד דרום (1) צפונות (1) צפור שיר (1) צפורים (1) קבלת שבת (1) קדם (1) קונצרט (1) קיץ (1) קלאסי ilana.pa (1) קץ (1) קרע (1) קרעים (1) ראשית (1) רדיו אפי-לוג (1) רוך (1) רון (1) רחוק (1) רחל (1) רחל המשוררת (1) רשע (1) שואה (1) שורות (1) שיח (1) שירים (1) שלג (1) שלהבת (1) שלוה (1) שם עט (1) שמש (1) שנה טובה (1) שער (1) שערים (1) שפרה קורנפלד (1) שתיקות (1) תושיה (1) תיאטרון (1) תקוה (1)